זפקת יכולה להיגרם ממספר גורמים שונים ומתבטאת בצורות שונות.

חוסר יוד

הגורם השכיח ביותר לזפקת הוא חוסר יוד. זוהי בעיה שניתן לרפא בדרך כלל בקלות יחסית על ידי מתן יוד אולם זו בעיה שמאפיינת אזורים עניים מאוד והיא נדירה מאוד בעולם המערבי .

–

מחלת האשימוטו

ידועה גם בשם chronic lymphatic thyroiditis והיא הגורם הנפוץ ביותר לתת פעילות של בלוטת התריס. זוהי מחלה אוטואימונית שנגרמת על ידי ייצור נוגדנים של הגוף לבלוטת התריס ומתבטאת בשלב הראשון בהגדלה של בלוטת התריס, בדרך כלל ללא כאבים ובהמשך מופיע הרס של תאי הבלוטה ומתפתחת תת פעילות של בלוטת התריס.

המעניין במחלה זו הוא שהיא דווקא מתחילה ביתר פעילות של בלוטת התריס, בהמשך הפעילות בבלוטה יורדת ומתאזנת באופן זמני ולאחר מכן היא ממשיכה לרדת עד לתת פעילות. הגורם למחלה אינו ידוע.

–

מחלת גרייבס   Graves disease

זוהי גם כן מחלה אוטו-אימונית שבו הגוף תוקף את עצמו אולם כאן המחלה גורמת ליתר פעילות של בלוטת התריס. במצב זה בנוסף לנפיחות של בלוטת התריס אנו נראה את הסימפטומים הקלאסיים של יתר פעילות כגון: עייפות, עצבנות, פעילות מעיים מוגברת, חום, ירידה במשקל, הזעה ועוד.

–

גידול בבלוטת התריס

זהו גורם שאינו שכיח ובדרך כלל גם אינו מדאיג מכיוון ש 95 אחוז מהגידולים אינם ממאירים. במצבים של חשש לגידול יש לערוך אולטרא סאונד שיבדוק האם הבלוטה אכן גדולה והאם יש בתוכה גושים או מבנה לא סדיר מה שיכול להצביע על גידול. בנוסף ניתן לבצע ביופסיה וכן לבדוק את רמת הטירוגלובולין (Thyroglobulin) שיכולה להצביע על גידול בבלוטה.

–

קשריות בבלוטת התריס, נודולים, גושים בבלוטת התריס

קשריות (Thyroid nodules) הן גושים בבלוטת התריס בגודל שיכול להגיע לסנטימטרים בודדים. זהו ממצא יחסית שכיח שבדרך כלל אינו בעייתי ואין לו השפעה על תפקוד הבלוטה למעט במצבים נדירים שבהם הקשריות גם מפרישות עודף של הורמונים ויכולים לגרום ליתר פעילות של בלוטת התריס עם הסימפטומים הנלווים אליה.

–

דלקות של בלוטת התריס Thyroiditis

כמו איברים אחרים בגוף, גם בלוטת התריס יכולה להיות מודלקת מה שיתבטא, בנוסף בנפיחות, בדרך כלל בחום ורגישות למגע. דלקת אקוטית עלולה להיות מסוכנת ומחייבת בדיקה מיידית ואילו דלקת כרונית קורת בעיקר לאחר לידה, נמשכת מספר חודשים, אינה מלווה בחום והיא נוטה לחלוף מעצמה.

גם מצבים של תת פעילות רגילה יכול לגרום לבלוטת תריס מוגדלת וזאת עקב המנגנון שנקרא היזון חוזר שלילי ומבטא את היחס בין הורמון אלטרוקסין להורמון שמגרה את הבלוטה לפעול, הורמון TSH נקרא. במילים אחרות, ככל שיש יותר תירוקסין יש פחות TSH ולכן במצבים של ירידה בתירוקסין, תת פעילות, אנו רואים עלייה ברמות ה TSH מה שגורם כאמור לגירוי יתר של הבלוטה

 על מנת לנסות לייצר את כות האלטרוקסין שהגוף דורש. בדרך כלל הבלוטה לא גדלה מספיק על מנת לפצות על החסר שקיים אבל הגידול עצמו בבלוטה יכול לבלוט לעין.

–

הטיפול ההומאופתי בבלוטת תריס מוגדלת

על מנת לטפל ראשית צריך לאבחן, להבין מהו הגורם לבעיה, להכיר את מכלול התסמינים ולפי זה למצוא את הטיפול המתאים. בלוטה גדולה מלווה הרבה פעמים בסימפטומים נוספים שיכולים להוות את המפתח לריפוי ולכן בטיפול ההומאופתי נתייחס לתמונה המלאה ולא רק לבגודל הבלוטה.

הטיפול ההומאופתי ייחודי בכך שהוא רותם את הגוף עצמו למלאכת הריפוי. ברוב המקרים, לגוף שלנו יש את היכולת, בהכוונה נכונה, לפתור את הבעיה בכוחות עצמו. טיפול אידיאלי אינו ניתוח או מתן תרופות שיחליפו את פעולת הגוף אלא דירבון ההגוף כך שהוא יוכל להתאזן בכוחות עצמו.

 כתב ויתור- התכנים המופיעים באתר נועדו לצורך מתן אינפורמציה בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם רופא או הומאופת קלאסי באופן אישי.