מהם הסימפטומים?

בדרך כלל כאב, רגישות, חום, נפיחות וסימפטומים של תת פעילות או של יתר פעילות.

מה גורם לדלקת בבלוטת התריס?

קיימים מספר גורמים אפשריים לדלקת בבלוטת התריס, ביניהן ניתן למנות:

• גורמים חיצוניים כמו וירוס, פטרייה, חיידק
• גורמים פנימיים מה שקרוי – מחלות אוטואימוניות
• תרופות כמוinterferon ו – amiodarone

גורמים חיצוניים

דלקת מגורמים חיצוניים די נדירה מכיוון שהתירואיד עמיד בפני הדבקות שונות בזכות אספקת דם טובה וניקוז יעיל לקשרי לינפה סמוכים.

דלקת שנגרמת מזיהום, נקראת גם דלקת חריפה, גורמת בדרך כלל לכאבים ולרגישות בצוואר באזור הבלוטה. הרס של הבלוטה גורם לשיחרור מוגבר של הורמונים מסוג T4 לדם. הורמונים אלו מאוחסנים בבלוטה ובמצבים תקינים מופרשים באופן הדרגתי לדם אולם הרס של הבלוטה גורם להפרשה מוגברת והתסמינים מתאימים לפעילות-יתר של הבלוטה שיכולה להימשך מספר שבועות. בשלבי הריפוי, הרמות מתאזנות שוב לרמה התקינה אולם בחלק קטן מהמצבים בעקבות הרס הבלוטה והפסקת ייצור ההורמונים יורדת הפעילות ונוצר מצב קבוע של תת פעילות.

התסמינים הראשונים של הדלקת הם כאבי שרירים, חום מעט גבוה, לא יותר מ-38 מעלות, עייפות, כאבים ורגישות בגרון, קשיים בבליעה, אודם חיצוני, והקרנה של הכאב לצידי הצוואר, ללסת ועד לאוזניים מה שגורם לעיתיים לאיבחון שגוי של דקלת אוזניים או גרון.

הטיפול המקובל כולל מתן אנטיביוטיקה אולם הופעת מורסה עלולה לחייב התערבות ניתוחית. לאחר הטיפול בזיהום הבלוטה בדרך כלל חוזרת לפעילות תקינה.

דלקת תת חריפה נגרמת בעיקר עקב זיהומים וירליים כגון שפעת. בשלב הראשון היא יכולה להיות דומה מאוד למחלת גרייבס וישנם שני סימפטומים שיכולים לעזור באבחנה המבדלת, הראשון הוא בלט בעיניים (exophthalmos ) שאופייני למחלת גרייבס וכן בהעמסת יוד רדיואקטיבי ניתן לראות במחלת גרייבס קליטה מוגברת של יוד מכיוון שהתאים בפעילות יתר בהשוואה לקליטה נמוכה בדלקת זיהומית

גורמים פנימיים

דלקות ממקור אוטואימוני כמו מחלת האשימוטו מה שקרוי  chronic lymphocytic thyroiditis

הסימפטום הראשון הוא בדרך כלל נפיחות בקדמת הגרון ללא כאבים אולם ייתכן קושי בבליעה. בנוסף לסימפטום זה, האבחון של מחלת האשימוטו נעשה לפי על מבחני תפקוד ולפי בדיקות דם שמגלות רמות גבוהות של נוגדנים ל-TPO.

תירואידיטיס לאחר לידה נקראת לעיתים גם דלקת שקטה של בלוטת התריס, היא נחשבת כדלקת קלה ועוברת בדרך כלל תוך 18 חודשים אולם כרבע מהנשים עם תרחיש זה סובלות מתת פעילות כרונית.

תרופות

טיפול במספר תרופות עלול לגרום לדלקת בלוטת התריס. ביניהן ניתן לציין בעיקר שתי תרופות:

Amiodarone – תרופה לבעיות לב שמכילה ריכוזים גבוהים של יוד שמשפיעים על בלוטת התריס

Interferon – תרופה לגידולים והפטיטיס סי ותוקפת בעצה או דרך מערכת החיסון את בלוטת התריס

במקרים של דלקת שנגרמת מתרופות כדאי לבדוק האם ניתן להפסיק את התרופות או למצוא תרופות חלופיות.

בדיקות איבחון

קיימות מספר בדיקות היכולות לקבוע את מקור הדלקת, ביניהן:

• בדיקת דם – בדיקה של רמת טיירוגלובולינים
• אולטרה סאונד – בדיקה של מבנה הבלוטה, האם יש הרס או גידול
• ספיגת יוד – בדיקה האם יש ירידה בספיגת היוד מהדם depressed radioactive iodine intake. הבלוטה במצב תקין סופגת יוד מהדם על מנת לייצר את הורמון התירוקסין. פגיעה בפעילות הבלוטה מתבטאת בין השאר בספיגה לקויה של יוד מהדם ואת זה ניתן כאמור לראות בבדיקה
• צילום הבלוטה בעזרת דיו ריואקטיבי
• ביופסיה – לקיחת רקמה לבדיקה בעזרת מיקרוסקופ

הטיפול בתירואידיטיס

הטיפול המערבי במצבים של דלקת בנוי משימוש בנוגדי דלקת לא סטרואידליים, NSAIDs ואם זה לא עוזר אז קורטיקוסטרואידים כמו פרדניזון.

בנוסף, במצבים של תת פעילות הטיפול המקובל הוא טיפול הורמונלי בתירוקסין שמטרתו להעלות חזרה את רמת ההורמונים בדם. מצבים של יתר פעילות יותר קשים לטיפול, בדרך כלל מחכים שהמצב יתחלף בתת פעילות שבה קל יותר לטפל ובינתיים ניתן להציע טיפול סימפטומטי הכולל חוסמי ביתא כגון פרופאנולול או אטנולול להורדת לחץ דם.

טיפול טבעי בדלקת בבלוטת התריס

הטיפול ההומאופתי בנוי על אבחון נכון של המחלה, בדיקה של סימפטומים נוספים ובחירה של טיפול על סמך התמונה הכוללת

למשל במצבים שהגוף תוקף את בלוטת התריס, מחלה אוטואימונית, יש לנסות להבין למה הגוף תוקף את עצמו, האם ישנם גורמים פיזיים או נפשיים אחרים שקשורים לכך? אם המטופל רגיש לזיהומים ובעל מערכת חיסונית חלשה יש לחזק אותו ואת המערכת החיסונית על מנת להקטין את מספר ההדבקות.

בכל מקרה חשוב למצוא את הגורם לבעיה ולטפל בו.

 כתב ויתור- התכנים המופיעים באתר נועדו לצורך מתן אינפורמציה בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם רופא או הומאופת קלאסי באופן אישי.