בלוטת התריס משפיעה על מספר רב של מערכות בגוף האדם, ברגע שהיא יוצאת מאיזון – הגוף כולו יוצא מאיזון מה שיכול להוליד מספר סימפטומים נפשיים. הידועים שבהם: עצבנות, חרדות, מתחים, דיכאון ועצבות.

כשהפעילות של הבלוטה יורדת גם חילוף החומרים יורד והגוף כולו ב-down. אין כוח, אין חשק, שמחת חיים נפגעת, דברים שקודם נהנינו לעשות לא מהנים אותנו כעת ואין לנו כוח לצאת לפעילויות שקודם שמחנו לעשות. אצל נשים וגברים כאחד החשק המיני נפגע והתחושה הכללית היא של ״תעזבו אותי במנוחה״.

במצבים אחרים תת פעילות יכולה לגרום דווקא לעצבנות, כלפי בן או בת הזוג, הילדים או אחרים. כשאין לנו כוח אנחנו גם לא מסוגלים להכיל ולהתגבר על דברים מעצבנים ואז אנחנו פשוט מוציאים את זה החוצה. כל הפרעה של השיגרה מביאה להתפרצות אפילו על האנשים הקרובים.

כשהפעילות של בלוטת התריס גבוהה, יש האצה של כל המערכות בגוף, הלב עובד מהר, המחשבה עובדת מהר והגוף כולו נכנס למצב סטרס. מצב זה יכול להוליד חרדה, תחושה שמשהו עומד לקרות, סף רגישות נמוך, כל דבר קטן מעצבן וגורר תגובה לא פרופורציונלית. יכולת הסינון של הגירויים קטנה והחולה נהיית עצבנית וחסרת סבלנות.

מצב של פעילות יתר גם יכול להוליד חרדות ופחדים. איחור של הילד לחזור הביתה או מתח בעבודה מביאים לחרדות ודאגות לא פרופורציונליות, נושאים פעוטים נראים גדולים וקיים קושי להירגע, לפעמים גם לישון.

זוהי אולי הבעיה הקשה ביותר. בלוטת התריס משפיעה גם על ויסות השינה וברגע שהשינה נפגעת – כל השלווה הרגשית מופרת. כיום ידוע שלשינה יש תפקיד נפשי מעבר לתפקיד הפיזי של מנוחת הגוף. זוהי מנוחה של הנפש, אגירה של כוחות והתכוננות ליום חדש. אם השינה קצרה מידי, מופרעת או לא איכותית אז בקימה אנחנו מרגישים מותשים, פיזית ונפשית.

תקופה ארוכה של שינה לא סדירה יכולה לגרום להשפעות רגשיות כמעט בכל רובד של החיים. קיים קשר ישיר בין עייפות לירידה בכושר השיפוט ובאופן קבלת ההחלטות, לעצבנות, לאלימות מילולית ובמקרים קיצוניים גם אלימות פיזית.

לוחצים על הכפתור ״לתאום פגישת ייעוץ״ ומתחילים את הדרך לריפוי.

נו….. עוד לא לחצתם?