בלוטות יותרת התריס מייצרות את ההורמון PTH ‏ (Parathyroid hormone) האחראי על ויסות רמות הסידן והפוספט בגוף. הפרשה של ההורמון גורמת לעלייה ברמת הסידן ע"י הגברה של פירוק עצם ועלייה בספיגה החוזרת של סידן בכליה. קיימות מספר פתולוגיות בתפקוד של בלוטת יותר התריס:

יתר פעילות ראשוני של יותרת בלוטת התריס

מצב זה קרוי גם Primary hyperparathyroidism ובו נוצר עודף של הורמון יותרת התריס (PTH). הפרשת PTH מוגזמת יכולה להיות בגלל בעיות בבלוטות עצמם כגון גידול בבלוטת יותר התריס מה שמוביל להיפרקלצימיה (רמות סידן גבוהות). זה עלול להתרחש גם בתגובה לרמות סידן נמוכות וזה למעשה ניסיון של הגוף לפצות על החוסר בסידן שיכול להיווצר במצבים שונים כגון מחסור בויטמין די או מחלת כליות כרונית; בכל המקרים, רמות PTH גבוהות מזיקות לעצם ודורשות טיפול.

גורם נוסף ליתר פעילות של בלוטת יותר התריס הוא כשל כלייתי שגורם לאיבוד סידן מהגוף וכתגובה הבלוטה מגבירה את הפרשת הורמון pth שמעלה כאמור את רמת הסידן בדם

בחלק מהמקרים גידול בבלוטת יותר התריס הוא שגורם לייצור יתר של הורמון ה PTH

הסימפטומים של יתר פעילות של בלוטת יותרת התריס הם:

1. עצמות רגישות שנוטות להישבר בקלות, אוסטאופורוסיס
2. אבנים בכליות שנגרמות עקב עלייה ברמת הסידן בדם
3. שתן מוגבר – ניסיון של הגוף להיפטר מעודפי הסידן שבדם
4. כאבי בטן
5. חולשה
6. דיכאון ופגיעה בזכרון
7. כאבי עצמות ומפרקים
8. תלונות של תחושה לא טובה ללא סיבה נראית לעין
9. בחילות, הקאות או חוסר תיאבון

תת פעילות ראשוני של יותרת בלוטת התריס

תת פעילות (Hypoparathyroidism) היא ירידה בתפקוד של בלוטות יותרת התריס עם תת ייצור של הורמון יותרת התריס. מה שיכול להוביל לרמות נמוכות של סידן בדם וכתוצאה מכך להתכווצויות ועוויתות שרירים או התכווצות שרירים בלתי רצוניות.

המצב יכול להיות תורשתי, אבל זה גם הוא שכיח לאחר ניתוח של בלוטת התריס או של בלוטת יותרת התריס; הוא יכול להיגרם מבעיות הקשורות למערכת חיסונית כגון מחלות אוטואימוניות; או ממסיבות אחרות,  נדירות יותר. האבחנה נעשית על ידי בדיקות דם לבדיקת רמות הסידן, הורמון PTH וכן בדיקה של אלבומין ובדיקות גנטיות.

הסימפטומים של תת פעילות של בלוטת יותרת התריס הם:

1. דיגדוג או עיקצוץ בקצות האצבעות, או בשפתיים
2. כאבי שרירים או התכווצויות בידיים, רגליים, בטן או בפנים
3. עוויתות והתכווצויות בשרירים
4. חולשה
5. כאבי מחזור
6. אובדן שיער
7. עור יבש וקשה
8. ציפורניים שבירות
9. כאבי ראש
10. דיכאון, שינוי במצב הרוח
11. פגיעה בזכרון

הטיפול בהפרעות תפקודיות של בלוטת יותרת התריס

הטיפול הקונבציונלי בהיפופאראתירואידיזם מוגבל מפני שאין צורה מלאכותית של ההורמון שיכול להינתן כתחליף; תוספת של סידן או ויטמין D יכולה לשפר את התסמינים אבל מצד שני מגבירה את הסיכון לאבנים בכליות ומחלת כליות כרונית.

במצבים של היפר פעילות הטיפול הנפוץ הוא ניתוח שמטרתו להוריד חלק מהבלוטות וכך לייצב את ייצור ההורמון. הסיכונים בניתוח הם פגיעה בעצבים של מיתרי הקול וכן הסרת יתר של הבלוטות מה שמביא למצב של תת פעילות שבו המטופל צריך ליטול סידן וויטמין די על מנת לפצות על החוסר

תרופה נוספת למצבי היפר היא Calcimimetics, תרופה אשר מדמה סידן בעיני בלוטת יותר התריס וגורמת לה להפריש פחות הורמון PTH

הטיפול ההמאופתי בבלוטת יותרת התריס

בטיפול הומאופתי אנו יורדים לשורש הבעיה ונותנים מענה שלם והוליסטי המותאם באופן ספציפי לכל מטופל ומטופל על סמך מצבו הייחודי.  יש להבין מה גרם לבעיה, ממתי היא קיימת, האם קיימות בעיות אחרות, פיזיות או נפשיות, שיכולות להיות קשורות לבעיה ולטפל בהתאם. הטיפול בטוח, ללא תופעות לוואי ויכול להינתן גם במקביל לתרופות רגילות.

 כתב ויתור- התכנים המופיעים באתר נועדו לצורך מתן אינפורמציה בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם רופא או הומאופת קלאסי באופן אישי.