מהי בלוטת התריס ואיך היא קשורה למערכת ההורמונלית ולהריון?

בלוטת התריס היא בלוטה קטנה וחשובה שנמצאת בצוואר מתחת לגרוגרת. הבלוטה מפרישה הורמונים שאחראים על ויסות המטבוליזם, קצב הלב, לחץ הדם, חום גוף, גדילה והתפתחות. כמו כן, הורמון בלוטת התריס חשוב מאוד להתפתחות תקינה של העובר.

המערכת ההורמונלית בגוף שלנו, מורכבת מתשע בלוטות שמייצרות ומפרישות הורמונים אל מחזור הדם ואחת מהן היא בלוטת התריס. תפקידה של המערכת ההורמונלית הוא בין השאר לשלוט על תהליכי גדילה וחילוף חומרים שמתקיימים באברי הגוף השונים. הבלוטות ההורמונליות קשורות ומשפיעות אחת על התפקוד של השנייה. וכשאחת מהן יוצאת מאיזון (למשל בלוטת התריס), חוסר האיזון יכול להשפיע על שאר הבלוטות ההורמונליות (למשל השחלות בנשים או האשכים בגברים). כמו כן, גם המצב הנפשי קשור לבלוטת התריס והם בהחלט משפיעים אחד על השני. לכן, גם הטיפול צריך להתייחס לקשר הזה ולתמונת הסימפטומים הכוללת שמציג המטופל בגוף ובנפש.

כניסה למצב של הריון דורשת כמות נכונה של הורמוני בלוטת התריס. פחות מדי הורמונים (תת-פעילות של בלוטת התריס) או יותר מדי הורמונים (יתר-פעילות של בלוטת התריס) יכולים לגרום לאי-פריון באישה ו\או בגבר.

אי-פריון בגברים מהווה כ- 30 אחוז מהסיבות שבגללן זוגות אינם מסוגלים להיכנס להריון, בעוד שסיבות הקשורות לנשים מהוות כ- 35 אחוז, סיבות הקשורות לשני הצדדים מהוות כ- 20 אחוז. וב- 15 אחוז מהמקרים לא ניתן למצוא את הסיבה ובדיקת הפוריות תקינה.

השפעה לפני ההריון-

1. כישלון בביוץ-  תת-פעילות של בלוטת התריס שאינה מאובחנת או אינה מטופלת כראוי, יכולה למנוע מהשחלות לשחרר ביציות. וגם אם יש לך עדיין מחזור, את לא בהכרח מבייצת.
2. מחזור לא סדיר והפלות- תת-פעילות בבלוטת התריס יכולה לגרום למצב שבו זמן ההתפתחות של הגופיף הצהוב שמופרש בזמן הביוץ מתקצר. ה"גופיף הצהוב" הוא הביצית המופרית שזמן התפתחות נורמלי שלה צריך להיות בין  13-15 יום.  אם זמן ההתפתחות מתקצר, הביצית לא מספיקה להתפתח מספיק ונופלת(מה שקורה במצב של הפלה). הרופאים עשויים לאבחן אותך כלא פורייה, בעוד שעובדתית את כן יכולה להיכנס להריון. כי במקרה זה, הייתה הפרייה והשחלה כן הצליחה לבייץ ולשחרר את הגופיף הצהוב. הבעיה היא שהגוף שלך נחלש ויצא מאיזון ומתקשה לקיים את הגופיף הצהוב(הביצית המופרית) מספיק זמן.
3. רמות גבוהות של פרולקטין- לחלק מהנשים שסובלות מתת-פעילות יש רמות גבוהות של פרולקטין, ההורמון שאחראי לייצור חלב מהשד. על אף שנראה שמצב זה יכול להיות חיובי, רמות גבוהות מדי של פרולקטין בזמן ההתעברות יכול למעשה להפריע להריון.
4. שחלות פוליציסטיות- תת-פעילות בלוטת תריס יכולה לגרום להתפתחות ציסטות בשחלות. וציסטות בשחלות יכולות לגרום לאי-פריון בכך שהן משבשות את המחזור ולעיתים אף מפסיקות אותו לחלוטין.
5. במצב של יתר-פעילות בלוטת תריס, הבלוטה מייצרת יותר מדי הורמונים שמגבירים את קצב חילוף החומרים וגורמים לרזון קיצוני. אם את סובלת מירידה לא בריאה במשקל, סיכוייך להיכנס להריון קטנים.

השפעה בזמן ההריון-

6. תפקיד חשוב נוסף של בלוטת התריס מתרחש אצל נשים בזמן הריון, שאז תרומתה חיונית לבריאותם של ההריון והעובר. בטרימסטר הראשון להריון (14 שבועות ראשונים), העובר תלוי באופן מוחלט בהורמונים שמייצרת בלוטת התריס של האם. וזאת משום שבלוטת התריס של העובר מתחילה לתפקד רק בטרימסטר השני. העובר חייב לקבל את ההורמונים הללו בכמות תקינה מהאם כבר בטרימסטר הראשון כי הם בעלי תרומה חיונית רבה לגדילתו והתפתחותו הפיזית (בעיקר המוח) והנפשית.

השפעה בחודשים שלאחר הלידה-

7. בחודשים שלאחר הלידה, הרבה נשים סובלות מעייפות, מצבי רוח ועוד מגוון סימפטומים. בחלק מהנשים, הסימפטומים יכולים להיות בעייתיים במיוחד ולהעיד על בעיה אקוטית בבלוטת התריס שנקראת "דלקת בבלוטת התריס שלאחר הלידה" שנקראת גם "האשימוטו". בהאשימוטו מערכת החיסון במקום להגן על בלוטת התריס היא תוקפת אותה במטרה להרוס אותה.

8. תת-פעילות של בלוטת התריס כוללת את הסימפטומים הבאים: השמנת יתר, עייפות, חולשת שרירים, נשירת שיער, דופק מהיר,רעד בגפיים, חוסר חשק וחוסר מוטיבציה, מצבי רוח ובלוטת התריס גם מאוד קשורים (עצבנות, חרדה, דיכאון). מצב של תת פעילות בבלוטת התריס בזמן ההריון, מסכן את ההריון ואת העובר.

9. יתר-פעילות של בלוטת התריס כוללת את הסימפטומים הבאים: ירידה במשקל גם כאשר יש תיאבון אפילו מוגבר, דופק מהיר, עייפות, עצבנות, חרדה, רעד בגפיים, חולשת שרירים, רמות נמוכות של TSH ורמות גבוהות של הורמוני בלוטת התריס.

10. בעיות בהנקה- כמויות פחותות של חלב אם או חלב אם שמכיל כמויות פחותות של הורמון בלוטת התריס ופוגע בהתפתחות וגדילת התינוק.

אצלנו במרכז לאיזון בלוטת התריס אנו מעניקים טיפול בתת פעילות בלוטת התריס ובעיות אחרות אצל נשים שסובלות לפני, בזמן ולאחר ההריון.  הטיפול ההומאופתי אידיאלי למצבי הריון לא רק משום שהוא פותר את הבעיה מהשורש אלא מפני שהוא בטוח לחלוטין ואינו מהווה כל סיכון לאם, לעובר או לתינוק היונק.

התכנים המופיעים באתר נועדו לצורך מתן אינפורמציה בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם רופא או הומאופת קלאסי באופן אישי.