קשריות בבלוטת התריס הם גושים או גידולים בגודל מספר מילימטרים עד מספר סנטימטרים בבלוטת התריס. 95% מהקשריות הן גידולים שפירים שאינם מצריכים ניתוח כירורגים אולם ישנם מקרים חריגים שבהם הקשריות מכילות תאים סרטניים ועל הניתוח הכרח. קשריות בבלוטת התריס הן ממצא שכיח ביותר, בעיקר אצל אנשים מבוגרים, אצל נשים ובהתאמה לקיומה של נטייה משפחתית.

מהם הסימפטומים של קשריות בבלוטת התריס?

רוב הקשריות אינן גורמות לסימפטומים פיזיים ואינן פוגעות בתפקוד התקין של בלוטת התריס או של מבנים סמוכים לה אולם קשרית יכולה לגרום לתאים בבלוטת התריס להפריש כמות מוגברת של הורמונים ולהביא את הגוף למצב שנקרא- היפרתירואידיזם כלומר יתר-פעילות של בלוטת התריס שבאה לידי ביטוי בירידה במשקל למרות תיאבון מוגבר, דופק מהיר, עצבנות וחרדה, רעד בד"כ בידיים, עייפות, בעיות שינה ועוד.

לעיתים נדירות, אנשים שסובלים מקשריות מתלוננים על כאבים בצוואר, בלסת או באוזן. אם הקשרית גדולה מדי ולוחצת על קנה הנשימה היא עשויה לגרום להפרעות בנשימה ובבליעה ואם הקשריות פוגעות במיתרי הקול הן יכולות לגרום לצרידות.

סיבות אפשריות להתפתחות תופעה זו:

הסיבה להיווצרות קשריות לא תמיד ידועה אולם אלו הן הסיבות העיקריות:

* חוסר ביוד– חוסר ביוד עשוי לגרום להיווצרות קשריות בבלוטת התריס.

*שינויים גנטיים– גדילת יתר של רקמת הקשרית עקב שינויים גנטיים. זהו גידול שפיר לרוב אשר אינו גורם לבעיות אולם לעתים רקמה זו גורמת לתאים של בלוטת התריס להפריש עודף הורמונים ואז נדרש טיפול ליתר פעילות של בלוטת התריס (Hyperthyroidism).

אבחנה

ישנם מקרים מפותחים שניתן לראות את הקשריות באופן אובייקטיבי/חיצוני ולמשש אותן בבדיקה גופנית אך ברוב המקרים הן מתגלות בבדיקת הדמיה כגון אולטרסאונד, CT, או MRI.

בדיקת אולטרסאונד היא כלי אבחוני יעיל במיוחד להערכת קשריות בבלוטת התריס. באולטרסאונד משתמשים בגלי קול שיוצרים תמונה פנימית של בלוטת התריס. אולטרסאונד נחשב לבדיקה מדויקת שיכולה לקבוע את גודל הקשרית ומספר הקשריות והאם הן מלאות בחומר נוזלי (ציסטה) או בחומר מוצק שיכול להעיד על גידול סרטני ממאיר. בנוסף, הרופא יכול להיעזר בבדיקת אולטרסאונד על מנת לבצע בדיקת ביופסיה בצורה מדויקת יותר.

כאשר מאבחנים קשרית בבלוטת התריס, הרופא הקונבנציונלי ינסה לקבוע האם מדובר בקשרית שפירה או ממאירה והאם ברקע קיים מצב של היפותירואידיזם(תת-פעילות של בלוטת התריס) או היפרתירואידיזם(יתר-פעילות של בלוטת התריס.

מצאו אצלי קשרית בבלוטת התריס. מה הלאה?

בדרך כלל יש צורך לבצע בדיקות נוספות וביניהן:

*בדיקת דם של הורמוןTSH

*בדיקת אולטרסאונד של צידי הצוואר לשלילת הימצאות של קשריות נוספות.

*ביופסיה- דגימה של רקמת הקשרית באמצעות מחט עדינה. הבדיקה מבוצעת בעיקר בגושים הגדולים מ- 1 סנטימטר עם מאפיינים חשודים

מהו הטיפול הקונבנציונלי במצב של קשריות בבלוטת התריס?

בטיפול הקונבנציונלי מסירים את כל הקשריות שנמצא כי הן מכילות תאים סרטניים או שחושדים שעשויים להימצא בהן תאים סרטניים ואם יש ברקע מחלות כגון תת-פעילות או יתר-פעילות של בלוטת התריס, נעשה שימוש בהורמונים סינטטיים בניסיון לתקן את חוסר האיזון ההורמונלי.

טיפול טבעי לריפוי קשריות בבלוטת התריס–

במרכז לאיזון בלוטת התריס אנו מאמינים בטיפול טבעי של בלוטת התריס ללא תלות בתרופות כימיות. לגוף קיימת יכולת ריפוי עצמית וסימפטומים כגון קשריות אינם נוצרים יש מאין אלא כתוצאה מחולשה של יכולת הריפוי העצמית הזו. אנו משתמשים בתכשירים טבעיים ובטוחים שמותאמים באופן אישי, מחזקים את כוחות הריפוי העצמיים ופותרים את הבעיה מהשורש.

טיפול הומאופתי נכון מפחית את התלות בתרופות כימיות ויכול למנוע את הצורך בניתוחים

 כתב ויתור- התכנים המופיעים באתר נועדו לצורך מתן אינפורמציה בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם רופא או הומאופת קלאסי באופן אישי.